יום אחד אמא ניגשה אלי וביקשה כרטיס ברכה לחתונה של מישהי. אמרתי בכיף, כי מי
אני שאסרב לאמא? "הבעיה היחידה," התחילה אמא לומר "שהחתונה מחר" היא סיימה את
המשפט במהירות.
"או-קיי" היה כל מה שהצלחתי לומר.
השעון הראה חצות וחצי וביום המחרת הייתי צריכה לקום מוקדם כדי לנסוע
לירושלים.
בסוף החלטתי לקחת על עצמי את האתגר. ישבתי פחות משעה על כרטיס הברכה הזה,
ובהתחשב בזמן ובמצב הנתונים, אני חושבת שהוא יצא די טוב.

אז מזל טוב לכל מי שמתחתן! היצירה הזו מוקדשת לכם :)

(ואם מישהו מעוניין להשתמש ביצירה זו ככרטיס ברכה, אני מבקשת רק ליצור איתי
קשר לפני. תודה (= )