|
במעלה ההר
שם צופה
ממלמלת מילות אהבה
עורגת ומשתוממת
ציפורים שזרו רגש אכזר
תמה תמימותי
לילותיי מקבילים לריח אוזן מאירה
גופי כצמרמורת במעלה טובך
עורגת ומשתוממת
למרגלות נהר אכזב
והאיש אשר מכסת רגשותיו
בכתה
טיפתו במעלה ליבי
וציפור נפשי
צבעה את יקומו בצבע נעוריי |
|
|
"אל תדאג, היא
זיון בטוח..."
אני ואורית
עברנו בדיוק
ליד הרפת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.