הריח חמוץ-מתוק, כמו כעס וגעגועים, פחד מרגש של התחלה חדשה.
עליות אין סופיות, פחד גבהים, רעש משחרר של מהירות ולחץ, חששות
ותקוות. ההמונים לא נותנים מקום להיות לבד, וכך מורידים את
הלחץ אך מכניסים פחד חדש לתמונה, אולי מסוכן יותר.
מדרגות נעות, חנויות יוקרתיות, אנשים עם שיער ורוד-כתום,
צעיפים, חולצות, ג'ינסים, וכמה אומללים בדוכנים קטנטנים
שצועקים "רק היום !"
בחוץ עננים סגולים-כחולים, אך הרעש שבפנים לא נותן לשמוע. ומי
שממש מתרכז מצליח לראות טיפה אחת של רגש, אבל מספרים שזה יכול
אפילו לכאוב.

ואנחנו,
מאבדים מיום ליום תקווה שנמצא את הדרך החוצה,
בין המדרגות הנעות.