סורנה זלינגר / הדף שלי |
אני רוצה לכתוב להגיד את כל מה שיש לי
אני לא מבינה למה זה לא הולך
ואיך מנסחים כל כך הרבה כאב, איך שמים על דף נייר
את כל מה שבלב.
איך מטיחים בבנאדם את כל הכעס והדמעות
ומה עושים כשהן לא זולגות
לפעמים אני מרגישה שרק הדף מבין אותי
רק הוא תמיד יהיה פה להקשיב
הוא זה שאף פעם לא ישפוט
והוא זה שלא יגלה שום סוד
הוא זה שיתן לי מקום להתפרק
ולא יכביד עליי כשאני לא ארצה להתעמק
הוא זה שיוציא ממני את החיוך כשצריך
ולא יעזוב אותי לבד
גם אם מאוחר ויחשיך
הוא ידע תמיד מי אני
ואני לא אחביא ממנו דברים
הוא כומר הוידוי שלי
הוא אף פעם לא ישקר
לא יבגוד
לא יהרוג ויבקש עוד
הוא הקו היחיד שמפריד בין דמיון למציאות
וכשהשורה קצת גולשת לעולמות אחרים
הוא מזכיר לי להתעורר ולא לצאת מהקווים
לפעמים אני רוצה שהדף אתעורר לחיים
אבל אז אני נזכרת לאיזה עולם דן אותי ה'
ואני מבינה למה כל כך טוב לי עם הדף
הוא מאלה שלא עוזבים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|