חיים עמאר / בוקר ב'בית ישראל' |
על פחים וקירות של אבן
'נץ' עלה אדמדם-דומם.
הכפשות רטובות מדבק
מחכות לנקטליהן.
לא חשוב לאיפה ללכת
כל סימטא - שלושה מנינים.
החולדות מככרות הלחם
מפרישות מעשר-עני.
'שמע', 'שמונה עשרה', "צדאקע, רעבע!"
"כל אשר יקראוהו באמת..."
קול תפילה וקול רכב-זבל
נמזגים בדואט.
לבקנית בחלט מכסה
מהשמש צפיעה נוספת.
ילדים בקרונות משא
כבר יוצאים לפולחן הספר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|