לא מפריע לי להיות לבד.
מה שכן, מפריע לי שאתה יודע באיזו משחת שיניים היא משתמשת. על
איזה צד היא ישנה. אם היא בן אדם של בוקר או לילה. מה היא
אוהבת לאכול. באיזה שמפו ובושם היא משתמשת. מה החולצה שהיא הכי
אוהבת. מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה. באיזה נסיבות היא
בוכה. מה מרגש אותה. מה מתסכל.
מפריע לי שאתה מעביר יד בשיער שלה תוך כדי נהיגה. שאתה מחבק
אותה כשקר לה. שאתה נותן לה נשיקה על האף לפני שאתם נרדמים.
שאתה יודע מה היא אוהבת, איך, כמה ומתי. שאתה מסתכל עליה
ישנה.
הכל מפריע לי. שאתם נפגשים, ההודעות, השיחות, הכל. מפריע לי
כשאתם יושבים במסעדה, או אצל חברים, או מטיילים ברחוב, ואני
צריכה לראות אתכם. אתה אוהב אותה. היא אוהבת אותך.
ואני צריכה לחיות עם זה.
מפריעות לי הארוחות המשפחתיות שלכם, הקשר עם ההורים. שאתה מלטף
את החתול שלה. שאתה נוהג באוטו שלה. שאמא שלך מכינה לה עוגה
ליום הולדת. שאתם מספר אחת בחיוג המקוצר בפלאפון.
שאתם מתגעגעים, שאתם שוכבים, שאתם אוהבים, שאתם אתם.
מפריעות לי העיניים המאוהבות שלך, כשאתה מסתכל עליה. והכאב
בעיניך כשאתה מסתכל עליי.
אבל כעקרון, לא מפריע לי להיות לבד. לבכות בלילה מרוב תסכול
וכאב. להסתכל בדמעות לצד ימין של המיטה. לא מפריע לי כשיותר
כואב בחורף, בשבתות ובחגים. כשמדברים עליך ללא הפסקה. שאני לא
יכולה להיות עם אף אחד אחר כי הלב שלי שייך לך. שאחרים אוהבים
אותך ונמצאים איתך. לא מפריע לי בכלל.
כבר כל כך הרבה שנים שאני חיה ככה, יש משהו בכאב הזה שמתנחל
עמוק בפנים עד שהוא כבר חלק ממך.
והאהבה, היא כל כך חיה ובועטת, שאי אפשר להתעלם או להדחיק.
ואני מכורה אליה, כמו אליך, לא מוכנה לוותר ולהרפות. כי יש לי
חלום, ולמרות שעמוק בפנים אני יודעת שהמציאות לא תאפשר לו
להתגשם, אני פשוט לא יכולה לוותר. אתה החלום שלי, והגעתי כל כך
רחוק, אי אפשר לעצור עכשיו. |
