כלום לא תמריא רוחך
מהאדמה הדחוסה
לרקיע הבוהק,
כשבחלומך לך אקרא?
כלום לא יאיר ליבך
על בטנך המכווצת
כשאמשוך ממך הפחד
במבט עיניי?
כלום לא תדעי
שגם אין אור הירח
בשמיים,
אורה של המלוכה תמיד
שם?
כלום לא תעלה בך
טיפה של תקווה,
רק בשל אמונתנו
באהבה?
כלום שכחת
בתוך המלחמה
והמאבק
את כוחנו הגדול,
ה ת ק ו ו ה?
מתוך הספר: "הנביאה האחרונה"
http://stage.co.il/Stories/381985 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.