שנה עברה. אני לא יודעת עלייך הרבה יותר ממה שידעתי קודם. אתה
בשבילי סוג של זיכרון רחוק שתמיד יישאר שם. מיוחד. כזה שמעלה
חיוך ספק מריר ספק חולמני. מה שבטוח החיוך ילדותי ואמיתי.
שאני חושבת עלייך, אני חייבת להודות שקצת כואב לי. כואבת לי
ההרגשה שאיבדתי אדם שהיה חשוב לי. שבתקופה מסוימת אפילו לא
הפסיק לככב במחשבתי. כואב לי שככה נגמר ושאיכשהו נותק הקשר. אם
להגיד את האמת, אתה הסיבה שבגללה נותק הקשר. אתה שאיכשהו
במכוון או לא, גרמת לי להרגיש, שאני לא מספיק חשובה בשביל
שנדבר. או שאני מעיין מעמסה שכזאת על החיים הטרודים שלך. זה
אתה שמצאת לנכון לענות בקצרה לשאלות שלי ולנהל שיחה שהשאירה בי
המון סימני שאלה ותחושת ריחוק שלא הרגשתי בעבר. אז הרמתי
ידיים. והחלטתי שהיה לי דיי. אני כל כך רוצה לדבר איתך... וכל
כך מפחדת להיפגע ממך באותו זמן.
עכשיו שאני כותבת את זה, יש לי צביטה בלב אבל חיוך על השפתיים.
כי עם הזמן ולמרות הספקות שהיו בראשי, אני שכחתי. לא אותך, ולא
את מה שהיה, אלא את ההרגשה שגרמת לי להרגיש יותר מפעם אחת.
היה לנו משהו קסום. ואני חושבת שגם אם לא הייתי בשבילך מה
שהיית בשבילי, אני הייתי משהו. משהו שתיזכר בו כל פעם שתחזור
אחורה לאחת החוויות המיוחדות של חייך. אתה היית חלק מאוד מכריע
מהחוויה הזאת בשבילי. גרמת לי להבין ולגלות עוד רגשות. וסוג
מסויים של תודה תמיד יהיה אצלי בשבילך.
אני חושבת גם שתמיד תהיה לי אהבה מסויימת אלייך. מין רגש חיובי
כזה. אתה יודע כמה נמאס לי להתאכזב ממך? אפילו לכעוס אני לא
יכולה. אני פשוט עייפה מה"קשר" הזה שלנו. לי ולך מתברר, יש
הגדרה שונה לגמרי למושג הזה. אני לא ממש מכירה אותך, ומתברר
שגם אתה לא אותי. אולי אם היית, לא היית מוותר.
חשוב שתדע, אני לא שונאת אותך, למרות שעברתי המון ייסורים
בזכותך. אני לא אגיד "בגללך" למרות שזאת המילה הראשונה שעלתה
לי לראש. כי אני לא חושבת שהתכוונת לעשות רע. וגם לא הייתי
רוצה לא לחוות את מה שחוויתי גם אם זה אומר שעליי להתייסר
אח"כ. אז אני מודה לך. ואם התנצלת בפני אני סולחת לך. בעצם גם
אם לא. יש לי תקווה אחת... שיש לך רק זיכרונות טובים ממני.
שאני תמיד אשאר הילדה התמימה והביישנית שהכרת אצלך בראש. ושלא
משנה מה אני אעשה בחיי, ולאילו דרכים נתפצל, אפילו עוד יותר
מעכשיו, וגם אם לא ניפגש עוד לעולם, אני אשאר אצלך בזיכרון,
שמדיי פעם תיגע בו, ותעלה חיוך. ספק מריר ספק חולמני. מה שבטוח
שיהיה אמיתי.

אושר ביום הולדתי ה18... לא יכל להיות יותר סימבולי מזה