פתאום מרגישה
כפוית טובה.
לא מבינה מה את רוצה ממני.
אבל אני מרגישה,
את כל החום שלא חוזר אליי בחזרה.

מנסה שלא להתקרב,
אבל לא יכולה למנוע מעצמי.
יודעת שכבר נמאס לי מכל המשחקים,
לא מדברת איתך,
אבל ממשיכה לשחק. בכל זאת. תמיד.

פזמון:
נותנת לך את כל החום,
ואני נשארת קרה.
תמיד אומרת לי שאני סתם,
שאני לא בסדר,
אבל יודעת מה?
אני בסדר גמור.

מנסה שלא להגיב לעקיצות,
להקנטות החוזרות ונישנות,
אבל את ממשיכה,
כאילו לא רואה שזה מפריע לי.

פזמון:
נותנת לך את כל החום,
ואני נשארת קרה.
תמיד אומרת לי שאני סתם,
שאני לא בסדר,
אבל יודעת מה?
אני בסדר גמור.

פתאום רואה
שאת מתפשרת.
באה לקראתי,
רוצה קצת לדבר,
ואני מרגישה
את כל החום שחוזר אליי חזרה...