יושבים על אדן החלון, מביטים אל השמיים.
אוחזים שני ידיים ומעלים זכרונות.
חושבים על שחלף עבר מזמן.
ימים רעים, ימים טובים.
ימים קשים, ימי ברכה.

מביטים אל העבר, חוזים את העתיד.
את מה שלא נשלם עלינו להשלים.
ומה שכבר נגמר נשאיר אז מאחור.
איזהו מאושר, השמח בחלקו.

לא נבדוק האם שנעשה נכון.
לא נחשוש בשנבחר.
נחשוב לאן מכאן נלך.
נדבוק עוד בבחירה בלכתנו בדרכים.

ואז כשחיוך על השפתיים, בחיבוק גדול נשב.
יבוא מלאך מלא עיניים ויושיט את שתי ידיו.
יניף חרבו עד לב שמיים וטיפה מרה יזליף.
נשכב אז בחיבוק ידיים עד שלווה אותנו תציף.