ועכשיו, כשהכל נראה אמיתי יותר
כשהאדמה רועדת והשמיים נופלים,
כשהסכין חותכת עמוק יותר
פותחת מחדש פצעים ישנים;
כשהאנשים הופכים שקרנים יותר
כששמש בחוץ וגשם בפנים
כשהאהבה נראית רחוקה יותר,
נכנסת גם היא לרשימת הבלתי מושגים.
ועכשיו, כשהכל נראה פשוט יותר
כשחברים כבר לא חברים,
כשאין עם מי לדבר יותר
כולם מרגישים כל כך רחוקים;
כשהלילה יורד מוקדם יותר
כשהנופים מולי מתגמדים,
כשהשקט נעשה נחוץ יותר
לא שומעת את עצמי בין כל הרעשים.
ועכשיו, כשהכל נראה ברור יותר
כשמובן שמפה לא חוזרים,
כשאני לא יכולה לנשום יותר
סופגת כמה שפחות רעלים;
כשהעיניים נעצמות מהר יותר
כשהשדים בתוכי מתעוררים,
כשהלב לא רוצה לפעם יותר
הפחדים בתוכי משתוללים.
ועכשיו, כשזה לא שירים יותר
כשנשארו רק עוד ימים ספורים,
כשהחלטתי שאיני מחכה יותר
תדעו שאתם אשמים. |