"אלוהים? שומע? אני קורא לך! ענה לי!"
צעקתי בלי להתחשב בעובדה שיש לנו שכנים שישנים.
"אלוהים! תפסיק להתענות בי!"
צעקתי וקולי התערבב בחנק הנורא והמר של הדמעות.
"אלוהים! שומע? אני קורא לך! תענה לי!"
צעקתי בלי להתחשב בעובדה שאני בספק על קיומו.
"אלוהים! אלוהים! מה עשיתי כל-כך נורא?"
שוב צעקתי.
"מה עשיתי?"
-אני שומע-
העננים צעקו לי.
"אז אתה קיים?"
צרחתי מיואש עד כדי בכי.
-כנראה...-
"אלוהים! יודע אנגלית?"
הוא לא ענה לי...
"פאק יו !"