ורד זיסו / שריקות מבית הקברות שלי |
מבית הקברות הפרטי שלי
קוראות לי לחזור.
לחזור ולהביט,
לחזור ולפתוח,
את כל מה שכבר נסגר
בטריקה.
זו הרוח הזו,
שמרחפת מעלי
כבר שבע שנים
באה והולכת,
מעוררת בי זיכרונות אין ספור
גורמת לי לערוך לה אזכרות אין סוף.
ואני?
אין ידי בכשפים
או בהעלאה באוב
אני...
פשוט רדופה...
מנסה לברוח
ללכת נגד הרוח
ללא הצלחה.
נתקעת בקירות,
מבוהלת
מים הרגשות
העצורים
שמשחררת לה הרוח
מתוך תיבת הפנדורה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|