עבדים בין רגלי
חוצבים לשונותיהם בתוכי
ואני לא מתאמצת להפיק בהם ריחות מתקתקים
ולא מתבשמת לכבודם.
מיצים חמצמצים
כזיעת פועלי הביניין
נוטפים מתוכי אל פיותיהם הרעבים
שנבלעים אט אט בביצתי הטובענית.

פשוקת רגליים וקפואה
מדליקה כאמל מקומטת
לא ממש יוצאת מגדרי לנוכח
מאמציהם מעוררי החמלה.

עבדים בין רגלי
לבושי סרבל שיער מצחין
נוברים בתוך גופי
מחפשים אחר המקום בו הכל מתחיל ונגמר כאחד.

מעפרת על ראשייכם הרכונים
עפר שחור
מתכסה בשק האבל
ובוכה את מותה
של התשוקה האמיתית,
של הפשטות שבין גבר לאישה.