"מה שלומך?"

"מה נראה לך?"

"את שוב עושה את זה"

"עושה מה?"

"אוטמת את עצמך. את לא צריכה להגן על עצמך מפני"

"..."

"אז מה שלומך?"

"אני לא יודעת"

"שוב? נו אל תפחדי לבדוק. אני פה, אני שומר עלייך."

"ממ.." (מבט ספקני) "כרגיל"

"וכרגיל זה...?"

"תחשוב לבד"

"אם הייתי יודע לא הייתי שואל.."

" אררר.."

" נו , גזר, תגידי לי את האמת." [שם חיבה מקורי]

"רגע, אתה חושב שאני משקרת לך?! "

"אני באמת לא יודע מה הולך איתך הזמן האחרון. ציפיתי ממך
שתגידי לי, באמת, מה את חושבת"

"אבל, מה חשבת שאני אפגע בך ככה? אני יודעת יותר טוב! אתה יודע
יותר טוב!" (מרימה את הקול)

"לא, אבל אני חשבתי, שאיתך לא משקרים גם אם זה כואב. אז תגידי
לי את האמת! אני שונא שמסתירים ממני דברים! ואת אמורה לדעת את
זה!"

"את חושב שאני לא זוכרת?! אני זוכרת הכל! ובדרך כלל גם מנציחה!
ואתה יודע את זה!!"

"נו אז למה את לא אומרת לי את האמת?!" (בצעקה)

"אתה רוצה את האמת?! אתה באמת רוצה לשמוע???" (בצעקה)

"כן!" (נביחה).

"אז אני שבורה! אני מפורקת! אני לא אותו פאקינג בנאדם! כואב לי
בכל מקום שאני נוגעת! אני חלשה, אני מפילה כל הזמן דברים
מהידיים, זולגות לי דמעות בלתי רצוניות וההתקפים שלי חזרו, אני
מגמגמת אני צועקת, יורד לי דם מהאף, אני כל הזמן רק חושבת איך
אני יכולה להחזיק מעמד 7 פאקינג שנים, ואם אתה בכלל תחכה לי!
ומה שהכי שבר אותי היה להעמיד פנים. להעלות חיוך על השפתיים
שהדבר שאני הכי רוצה זה להישבר ולהאשים את כל מי שמסביב במצב
הזה, למרות שחודשים ספרתי לאחור שיקרה נס, משהו, והכל יהיה
בסדר, כל כך כואב לי שזה בלתי נתפס, לאהוב מישהו ושהוא יאהב
אותך, זה יותר מנדיר, ויש רק אחד כמוך, זה לא לאהוב מישהו, זה
לאהוב אותך, וזה משנה הכל, והעובדה שאתה הולך, וזה אצילי וזה
חשוב ואני כל כך קטנה ליד האידאלים שלך ומי אני שאנפץ חלום של
14 שנים רק בגלל אהבה, והכל נראה לי פתאום כל כך רציני, וכולם
נגדי, ואתה נוטש אותי כדי להציל אנשים אחרים שלמרות שהם יותר
חשובים, אני מקנאה ואני מתגוננת ואני מנסה להשיב את הביטחון
שלי לשוא,ואני יודעת, אני מבינה ששום דבר שלא נעשה, אני או אתה
זה לא יעזור. כי זה הסוף!".


שקט מוות.



"אני אוהב אותך." (לחישה שבורה, בבכי).

"אני אוהבת אותך."

"את מתחרטת?"

"בוא נגדיר את זה ככה. שאם הייתי מתה עכשיו, הייתי מתה
מאושרת."
"לא שאני אמות", הוסיפה מהר כשראתה את מבטו.

"סליחה" (כורך את זרועותיו סביבה).
"לא יעזור לך הפעם, חבר" (משעינה את ראשה עליו).

"עד החתונה זה יעבור" הוסיף.



10.10.05