סשה ז'רובסקי / רקוויאם |
שהבטיח לחזור, אם יהיה לו מזל
ולנגד עיניה נובל הפרח שלך
ורק על לוח לבה נחרט זיכרונך
ואתה לא חוזר, והיא מחכה
והרוח שוברת את ענפי התקווה
ועל דלת לבה דופק הגשם הקר
משאיר אותה לבדה מול יום המחר
ואתה לא תראה כמה היא אבודה
בעולם השחור, בלי טיפת אהבה
ואתה לא תדע איך בוכים עננים
על שחיים נגדעו בשלהי נעורים
היא אותך רק תשאל בשנתה הטרופה
איך חיים עם אבדן של כזאת אהבה?
רק מתוך העפר תעלה לחישה:
"אל מלא רחמים..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|