9.10.05
העשן יוצא מפי, מבפנים שורף אותי
הריאות כבר שחורות, זה הדבר האמיתי
הדופק עולה, וראשי מסתחרר
זה מרגיע, זה מרגיע אבל דופק לי את הלב
אני מרגיש תשוש, אדם בלי נשמה, נטוש
עיטוש אחרי עיטוש, כמו עקיצת יתוש
וזה כבר לא מצחיק, הגוף שלי קורס
כל פעם ששואף, את הגוף הורס
צבעים הופכים שחור, קולות הופכים דממה
ולמה בכלל אני עושה את זה, למה? מה?
הלב שלי עוקץ, אני מתכווץ
ולא יכול לקום, נופל כמו בול עץ
בזמן מאמץ, בזמן מנוחה
כשעצבני או אחרי ארוחה
שואף ושואף אבל בעצם ל-מה?
דופק את החיים שלי בלי סיבה
וזה לא מפסיק, הופך למעיק
את עצמי מהעולם מרחיק
לנצח אזכור סגרתי את האור
רוצה להדליק אבל הכל שחור
וזהו, נגמר, זה מיותר
חייב להפסיק לפני שיהיה מאוחר
יושב מהורהר, נשאר ממורמר
החלטתי - אפסיק מחר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.