איפה. איפה היית?..
איפה היית כשחיפשתי דמות תומכת?
איפה היית כשנפלתי מרגלי?
איפה היית כשלקחו את שפיותי?
איפה היית כשהם איכזבו אותי?

למה. למה אתה ככה?
למה אתה מאשים אותי בפחד, כשהעולם מפחד?
למה אתה מאשים אותי ברגישות יתר, כשהעולם בוכה?
למה אתה מאשים אותי במצבך הפיננסי, ולמה אתה מאשים אותי במצבה
של אישתך, למה אתה רואה אותי כנטל עליך, למה?

מתי? אתה זוכר מתי?
מתי היית נחמד אלי?
מתי היית דמות סמכות?
מתי באמת אהבת אותי?
מתי באמת היה אכפת לך?
מתי תמכת בי כשהיה קשה?
מתי נזפת, מתי הפחדת, מתי נקטת יד קשה, מתי עשית סצנה, מבוגר
על אחת קטנה?

לא מזמן. לא מזמן בכלל.

למה אבא, למה?

מי. מי אתה?
מי אתה בכלל שתגיד לי מה לעשות?
מי אתה בכלל שתשמש סמכות למעשי?
מי אתה בכלל שתירק לי בפרצוף?
מי אתה בכלל שתתווכח איתי?
מי אתה בכלל שתחבק אותי בלי חום, מי אתה בכלל שתצעק עלי סתם
כך, מי אתה בכלל שתאיים עלי בקול, מי אתה בכלל שתצא לקרב
נגדי?

אתה עמיר. עמיר ק. מסוים.
אז לך, לך לך.
אני לא צריכה אותך.
אל תדבר איתי.
ויותר מהכל, אל תפנה אותם נגדי.