ארנלדס קרן / זיונים ונשיקות |
מכורבלים אל תוך החושך,
ידיים
ורגליים
ועניים עצומות/
שומעת אך אתה נושם אותי אלייך
אוספת לחיקי,
מגדל של חלומות./
לילות של סתיו
טומן בי את זרעיך,
והם שטים בי,
כצי של אוניות/
יוצאות לקרב,
לגבור על כל פחדיך,
לנטוע במצולותינו
ים של כוונות./
אך אין בנו אהבה
ואין שום כח,
מדובר במגעים דביקים
וקצת שתיקות/
ממנה יש לך ילדבה קטנה
אפרוח,
ממני תקבל
זיונים ונשיקות....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|