|
את שוב לבד
מנסה לחבור
לחלומות,
למוסיקה,
לאוויר
את שוב שותקת, לא מצליחה להוציא מילה
דמעות מחניקות את גרונך
כאבים עזים נשברים בליבך
שוב יורד החושך שכל כך אהבת פעם
והגשם שאת עדיין מנסה לאהוב
שוב הכל מנסה להיות יפה
את שוב לבד
בתקווה אבודה
מחכה,
מקווה
את שוב בוכה, זה כנראה כבר מתוך הרגל
את שוב נשברת
ובכל פעם מאמינה שהפעם אין דרך חזרה
את שוב כואבת לבד כואבת לבד שוב... |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.