|
מפעם לפעם חוזר אלי אותו חלום רחוק ומטושטש.
אני לא ממש זוכר מה קורה שם, רק
חום מתיש ורעש חזק, זבובים, וריח של בשר שרוף.
ויש שם ילד בן 20, עם מבט אבוד ופנים מובסות, שהורג אנשים.
אני מביט לתוכו, לתוך מבטו, ואין שם כלום.
לא עצב. ולא חרטה. רק השתקפות של דמותי.
ורגע אחרי שהחלום נגמר אני מבין שראיתי את חיי ואת מותי. |
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.