רואיל יבהז / דיבורי מבטים |
עת תהיות קיומיות מסתחררות עלייך כקול צרצר
בתוליותך אינה נקרעת
בפי דבר מלבד קשב
עת פיך אומר
להרפות מטה ראשיתו למעלה
ויש ביכולתך
רק אויר שצריך לצאת מעט
הצלחותייך התעתדו להזמין הצלחות נוספות
אך דומה שאין זמן לכך
בעוד אני כותב אותך
ועינייך אינן מרפות
בעוד אני מכונן אותך ומותיר פרצות עגומות
עת נתפצל מעט ושוב נשוב
ואת בוכיה ומבכה
עוד אנו מתחבטים במילים חדשות
וליבי פועם דק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|