ששת שצ / אוספים של כעסים |
מה לא אספתי
חיפושיות, עלי שלכת
אבנים למשמרת
מריבות אוהבים
שנאות ואויבים
פחדים.
היו ימים
ניסיתי לצחוק
היו שבא לי לבכות
כעסתי, זעמתי
לא סלחתי.
השורשים שלי העמיקו בכעס
האדמה סביבי הפכה
חומה,
לא ראיתי מאום מעברה.
היום אני משחרר שורשים
נותן לרוח הסתווית
להעביר את הגבעה
למקום אחר.
אין לי צורך יותר בכעסים
גם לא במריבות.
ואני פורח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|