אושרית כהן / עד שתבוא |
מסתיר שנים,
של נעורים שהתפכחו,
ישרו מבט אל האמת,
לחמו בעוז,
ואז כבו.
עוד יום חולף
כהרגלו,
נושא באמתחתו,
הבזקי רגעים
מתוך חיים שלמים,
שלא היו.
אל תוך הליל,
אשא תפילה,
אמחה דמעה,
של לב עורג,
כאב של נפש צעירה,
שהעזה וחלמה,
לבדי אמשיך לצעוד,
ואייחל לך,
עד שתבוא.
הדרך לא תהיה קלה,
אך לא אחדול,
אלך בזו הדרך,
גם אם לא אדע
ימין ושמאל,
ואייחל לך,
עד שתבוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|