[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית אופיר
/
יומן מסע 5.2.00

במקום קטן על שפת אגם מצאתי ממלכה מלאה ביצורים ננסיים שאינם
דוברים את שפתי, שם ידעתי כי אמלוך.
עצרתי בצד והתקדמתי לעבר היצורים השמחים
מיד הם ידעו כי מלך אני, מלך ואדון לעצמי אנוכי.
היצורים הקיפו אותי ונתנו לי כבוד הראוי למלך,
הם הצטופפו סביבי ונגעו בי, כאילו בכדי לדעת ממה אני עשוי,
הרגשתי איך האהבה חודרת לתוכי,
וזה הספיק לי כדי שאדע שזהו ביתי,
גם אם זה היה רק לכמה רגעים,
קפצתי ראש לתוך תהום שעבור היצורים נתפשה כפיסגה,
גם הם חשו כי מלכתי בממלכתם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?




זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/10/01 20:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית אופיר

© 1998-2026 זכויות שמורות לבמה חדשה