הראשונה הייתה שיחת היכרות,
שאלתי על טבעותיו ועל תלישותם של עגיליו
על משוררת חיוורת נוצה  
שהשאירה את שירתה בנופו
על מי שעייפה נפשו ומצא מנוח בצילו
ומי שמנוחתו הייתה תלויה על ענף מענפיו
חקרתי אם יונקים שורשיו מים חיים
ואולי אל מי מרה הגיעו.
(נמנעתי משאלות על גזע ועל מין)

בשנייה, סיפרתי
על צבעה של האדמה בארצות ההן
על מילים יבשות ודיבורים כבושים
ומשפטים משומרים הארוזים בתרמילו של
העוזב את ביתו,
על סבתי שמאז אותו יום
עודה צונחת אחר ילדיה,
על המסעות שאחריתם כראשיתם,
על קוצר ראייתי המסתיר את האופק
וקוצר נשימתי המרחיקו לבלי השג.

באחרונה,
הזכרתי את מסענו המשותף עם הארץ שלעומתו
בטלים נדודי שלי וקביעותו שלו
סיפרתי על אהבתי שיש לה חיים רק באטמוספירה
על השמש היוקדת בגופינו
ועל גחלים הלוחשות תפילת אזכרה.

עוד אני מדבר
והעץ המאזין לקול רעם מתגלגל
ברך בלחש את הגשם.




סתיו 2005