אני מוכן ילדתי, אני מוכן.

ידי פרוסות, ליבי פועם, עיני תרות לכל טבע
טוב לב זה מצרך נדיר, גם הוא בחלקי דרך קבע
יודע בדיוק איך את מצטיירת, ואת נפשך ביקשתי לשובע
כבודי מזמן כבר אבוד לכבודך, הוסר מעלי אף הכובע

אז מדוע שוכב אנוכי על החול
ואינך מרכיבה איתי ארמון
מדוע אין את מופיעה בחיי
לא גורלך רוצה לחלוק איתי פזמון?

אני מוכן ילדתי אני מוכן


ובין תנועה לפסק-זמן לתלתלים וירוק עיניים
סוטה מעט את דרכי לאיזו תמימה אחת או שתיים
ובעת פיקחות סוטר לעצמי על בגידת עצמי בכבודי
ואולי פסעת לידי בשעת ייאוש מבלי משים ליבך אותי?

אז מדוע נזרק ישבני תחת אלון
ואינך חולקת עימי התפוח
מדוע אין את מופיעה בחיי
לא פזמוני משיב עלייך מעט רוח?

אני מוכן, לקראתך, אני מוכן.


היו אומרים כי נסיכתי יצר דמיון מאגדה
אותם חסרי שאיפות, ונשיפות - ובעלי ילדה
היו לילות בהן התהפכתי וקצת ויתרתי על מקומך
היו ימים בהם הצהרתי את כל כולי לאיתורך

אז מדוע זוחל אני בשפך חיי
ותר אחר חלום ללא זמן
מדוע אין היא מופיעה בחיי
לא הוגן הוא מצבי כאן.


הייתי מוכן, ילדתי, הייתי מוכן.