שכבתי לי במרפסת שבגג, צופה בכוכבים.
תוהה על החיים, מנסה להבין איך הגעתי למצב שאני בו עכשיו.
שעות, שכבתי על הגב, מסתכלת על הכוכבים, מקווה סוף סוף להבין
משהו, שמשהו יהיה לי הגיוני, שמשהו יסתדר לי בחיים, שסופסוף
אני יבין מה קרה ולמה אני במצב הזה.....?
שעות פשוט שכבתי על הגב, מסתכלת על הכוכבים, וכלום לא קורה, כל
מה שאני מצליחה לחשוב עליו הוא אתה, איך שאתה מחייך, מתלבש,
מדבר, על העיינים שלך, האף, הגוף....
וחוץ מזה כלום!
אני חושבת עליך, וזה עושה לי רע, אני לא מבינה למה החיים שלי
הגיעו למצב כזה, מנסה לחשוב על דרך לפתור את הבעיה שלי-יותר
נכון בעיות, אבל לא מצליחה, כל מה שאני חושבת עליו הוא אתה!
וזה עושה לי עוד יותר רע, לדעת שבחיים לא תהיה שלי, שבחיים לא
תשים עליי, שבחיים לא יהיה בינינו משהו, זה עושה לי כל כך רע!
ואני חושבת עליך ולא יכולה להפסיק, פתאום אני מרגישה מן הרגשה
מוזרה כזו בלב, אני לא מבינה מה קורה לי, ופתאום אני מרגישה
טיפה על הפנים שלי- זו הייתה דמעה, פעם ראשונה בחיים שלי שאני
בוכה בגלל בן, פשוט לא האמנתי שיש מצב שאוהבים בנאדם עד כדי כך
שבוכים בגללו, זה פשוט אף פעם לא קרה לי, זאת הייתה הרגשה
מוזרה, כי בכל ימיי חיי לא תיארתי לעצמי שדבר כזה יקרה, שאני
אוהב מישהו עד כדי כך שאני יבכה בגללו.
וזה עשה לי עוד יותר רע, לדעת שאני אוהבת אותך ברמה שלא תיארתי
לעצמי שקיימת.
אני מנסה ומנסה למצוא משהו שיסיח את דעתי ממך, וממשיכה להסתכל
לכוכבים, החושך עושה לי רע, הוא גורם לי לחשוב עליך, אני לא
יודעת למה אבל זה מה שקורה לי, אני כל כך רוצה שהחושך כבר
יעבור, ואני יוכל להפסיק לחשוב עליך....
והנה אני רואה כוכב נופל, ומביאה משאלה, אבל לא שסוף סוף נהיה
ביחד.... אלא שהחושך יעבור.....