|
הייתכן
ליבך פסק מלאהוב
חדל מלפעום בשמי
כמו פעם
בספסל בגן הילדים
עת ישבנו לאכול
כריכים עטופי נייר ואהבה
הייתכן
אינך אומר לי דבר
אבל עיניך כראי הלב
חלון הנשמה בך בוער
צלליות נרעדות מתוודות
בשתיקה
חדלת
ואינך אומר
מילה. |
|
|
נכון יש את
גבריאל גרסיה
מארקס שכולם
מדברים עליו?
שהוא דווקא
דרום-אמריקאי
חמוד כזה ואחלה?
והוא כתב כמה
ספרים נחמדים
קלילים וחביבים
כאלה, נכון?
אז הוא לא מפרסם
בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.