|
והחורף הגיע
ערפל מכה ראשי ההרים
מצח האופק נקמט בלבן
או שזוהי שיבת העצים
וצלצול בית הספר
מרחוק שם נשמע
מספר אגדה ידועה -
ובליבי הכפור שולט
כמקבץ נדבה
מכתים כל פינה באפור
האומנם חלפו רק 18 שנה
והנה כבר פסקתי מלספור.
ומאז שנכתב חלפה עוד שנה... |
|
|
פעם, כשהיה לנו
קר בחורף, היינו
מתכסים בשמיכה.
היום אנחנו
מתכסים בשאריות
הייאוש מן
הכתיבה.
(רוב תודות
לבמה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.