שלומי גילר / אביר דרכים |
ונוצות הטווס שלי נשרו,
אך עדיין אני רוצה לחבק.
הלב נשאר בשלו.
כמו כלה ביום חופתה,
כה זכה לבנה ויפה,
את ניצבת לך דומם בפינה,
מתחננת לקצת אהבה.
ידי מחליקות על ליבך,
עור לבן וחלק לגופך,
מילה שנאמרה נמחקה,
כה קשה לתת אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|