אני בוהה בך
ואתה בי
מבט חזק ועמוק
ללא פחד אחד מהשני
הלב מתחיל לפעום
וחיוך תפוס מקום בפנים

אבל לאט לאט הוא נמחק
כשאתה מתנדף
והעיניים מתחילות להיטשטש...
לאט לאט דמעה קטנה
שוב זולגת במורד הלחי
מטפטפת  לכיוון הסנטר מדגדגת מעט
דגדוג מכאיב שכזה...
ומתישהו מגיעה למורד הנהר....

הנהר מסתיים, אתה שוב חוזר
ושוב מביט , ואז הולך
שוב מכאיב לי בלב...
אתה מחבק , ומרגיע...
אני אוהב אותך
את יודעת
אנחנו אחים
אך זה צובט...

אבל יש  בינינו קסם
קסם של המבט...
קסם חזק
כמעט חזק כמו של הפיות
וכן הן קימות...
רק אם תרצו הם יופיעו
יחכו ויזכרו שזה לא הסוף...
ושיהיה טוב

והקסם הזה... מחזיק מעמד...
גם בירחים מלאים שהכול לא ברור
וגם בימי שמש שוטפים
וגם בימי הגשם ובימי הרוח...

ואולי יום אחד הקסם יתחזק
אולי הוא יתמוסס...
אבל תמיד אזכור את הקסם הזה...