אני חושב שעוד לא סיפרו לה את זה,
בעצם, אני בטוח שלא סיפרו לה, מסכנה...
היא שוכבת שם בפנים, לא מרגישה חצי מהגוף שלה מרוב תרופות,
ולנו, לאף אחד מאיתנו אין עדיין אומץ להגיד לה את זה,
הרי ברור שעל זה היא חושבת ולא על שום דבר אחר,
השקט הזה שלנו בטח לא מרגיע אותה...
על מה עוד היא יכולה לחשוב כשכולם מנסים לרקוד סביב זה,
להתחמק מלהעלות את את זה,
גם ככה זה כאילו הנוכחות שלו קיימת בחדר, במסדרון...
הוא עדיין חי בתוכה?
הוא שרד את כל זה?
את החום והטיפולים והתרופות?
אני חושב שהיא מרגישה את זה,
שהיא כבר יודעת שהוא עוד שם, בתוך הגוף שלה.
הסרטן עוד שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.