נכנסתי למערבולת של קריאה,
עמוד אחרי עמוד, פרק אחרי פרק,
נשאב לתוך מחשבות של מישהו אחר,
סיפורים על עולמות אחרים, תובנות נסתרות על העולם הזה,
ומעמוד ופרק זה הופך לספר נוסף ועוד אחד,
ואני נסחף כל כך מהר בתוך הסיפורים שאני הולך לאיבוד,
המחשבות שספר מסוים גורמות לי הולכות לאיבוד כשאני
מפליג על עמודיו של הספר הבא,
כל כך הרבה שאלות שלא אשאל עוד את עצמי וחבל,
דווקא רציתי לחשוב על זה, לדון בזה עם עצמי,
אבל משהו בי קורא לי להמשיך,
כמו התמכרות,
עוד עמוד ועוד אחד,
דמויות ומקומות וסיפורים,
עוד גיבור ועוד רגשות,
ועוד דברים שגורמים לי לנתח את עצמי ואת העולם שסביבי,
הכל מתערבל, השאלות מאבדות את סימני השאלה והופכות
למשפט שצף בתודעה שלי,
וגם זה במקרה הטוב,
הרבה כאלו טבעו עמוק בתוך התת מודע שלי
ומי יודע מתי הן יצוצו שנית...
?
תולעת ספרים קראו לי פעם,
ואני חשבתי שזה כינוי מעליב,
אבל אולי עכשיו זה בדיוק מה שנהייתי,
במקום לקרוא אני בולע,
בולס רעיונות מהר מכדי שאוכל לעכל אותם...
במקום להבין אני ממשיך הלאה, עובר בין הדפים כרוח סערה.
תולעת ספרים...
אני עושה הפסקה כדי לא להרוס עוד ספר,
כדי לא לבזבז עוד סיפור טוב ורעיונות מעניינים,
על מוח שלא מסוגל לעבד אותם. |