מכתב לאלוהים ...
כבר הרבה אחרי חצות
אני יושב על כיסא עץ
שותה לי כוס קפה ומעשן לי סיגריה אחר סיגריה
בעצם כמו קטר של רכבת
בחוץ הכוכבים זוהרים כיהלומים הפזורים בתוך לבי האפל
הראש מנוטרל והיד כותבת ללא מחשבה שנייה
כותבת היא על חברי שנהרג בצבא
אין מילים שיביעו את הכאב כאשר
אי שם רחוק בחולות ובהרים
נלחם לו גדוד שריונים
האגרוף זקוף השמש חמה
כתבתי מכתב לבית אהובה
אך הגדוד בכוחו נלחם
והדם זורם כמו ים
וכוחות הולכים ונופלים
כמו ענן שגשם ממטיר
ובין השורות והמילים היפות
אשר כתבתי באמצע הקרבות
כתבתי לך המון אהובה
האם עוד אזכה לשוב חזרה
במערכה אחרונה נשארו אחדים
גם הם נפלו אחר יריות תותחים
ורק הקסדות נשארו מונחים
כמו פרחים שעודם פורחים
ולפני סופי אומר לך מילה
את תשכחי את נר הנשמה
את הימים היפים שחלפו
ואת דמותי לעולם תזכרו
היי אלוהים
כבר הרבה אחרי חצות , אני יושב על כיסא עץ
שותה לי כוס קפה ומעשן לי סיגריה אחר סיגריה
בעצם כמו קטר של רכבת