עדה לוינסקי / מכרה |
מילים של שכול מצטלצלות בגעגוע
אומרות הכול ועם זאת גם לא כלום
כמקושים בעומק לא ידוע
מהדהדות תרות אוצר בלום
חיים של עשייה, כמו מים
מחלחלים אל רבדים מגוונים
יבול שנות יצירה, עמל כפיים
יותירו מרבצים ומשקעים
הזמן ואיתני הטבע
הנביעה המתמשכת, הגשמים
רוחות ולחצים של קבע
יפיקו מצבי צבירה שונים.
וכמו כורים במעבה האדמה
יהלומי הרגעים ללא מילים נחצוב
נרווה נשרה במרבצי האהבה
אבני הזיכרון נלטוש ונאצור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|