ולרי בר-אל / כל מיני... |
בשביל על אם דרך
מצאתי ענן
אספתיו אלי.
טיפות
טיפות גשם נושרות
מהתריס בחלוני
קוטפת אוספת
בכף ידי
שלולית של חורף.
עצבות
אריזה של עצבות
עוטפת את עיניי
ותמונות יומן מסכמות
אלף שנה
יודעת שאת המאה הבאה
לא אנשום אל סופה.
סתם
נחה על עשב
זרועות פרוסות למגע
רוח פרצים
מחבקת שמיים
צוחקת לאלוהים
לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|