נועה של מדבר / אל שקט |
של היסטריה, נשימות, קולות של מתוק.
כשאוספים את הצופים למסדר יום שישי,
אתה נזכר איך יום אתמול
עטפו לנו את העיניים בכל כך הרבה מדי של פחדים.
היחידי שמבין את שבינינו,
כמו מתוך רגע אחד של בהירות,
כמו שטפון גשמים,
כמו ריחות חצילים וחומוס.
היחיד שיודע את התשוקה שצורחת בוורידים הנקרשים.
כבר יש לי ממה לקחת,
אם ארצה לקפל את הריסות הרגש.
אסע אל מקומות זרים,
אל גברים שעושים לי תחרויות בשקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|