|
אלה היו מלאכי צדק,
שנשלחו להגן על מדינתם.
להגן על כל אזרחי ישראל,
ללא קשר לאמונתם או מפלגתם.
פלסו לעצמם את הדרך,
בתקופת הגן והבית ספר
כדי להמשיך בחיים.
גיל שמונה עשרה
התגייסו כמו כולם
ואיפה כולם עכשיו כשהם מתים?
הם היו קורבנות תמימים
ועכשיו כחומר הסברה הם משמשים
לויכוחים לא פוסקים של קיצוניים
על שמאל ועל ימין.
דממה קיצוניים!
תנו כבוד למתים!
אתם לא טובים יותר מאף אדם!
ואם אתם חושבים כך -
לחיות פה אתם לא מוזמנים!
הסוף להקצנות!
הסוף להתנשאות!
הסוף ל"צדק" המפוקפק שניתן!
כי כל אחד מכם, קצוות דעות, שונה למרות הכל...
האחד - שטן שחור
והשני - שטן לבן
נכתב לפני שנתיים במהלך דיון על מוסריות צה"ל בפעילות
בשטחים.
אותו אדם כתב שיר מחאה והחלטתי להשיב לו בשיר.
היום מצאתי את השיר והחלטתי להעלות את השיר כי לצערי - בין אם
עברו שנתיים או 20 שנה השיר הזה יהיה עוד רלוונטי להרבה תקופות
של הפוליטיקה הישראלית. |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.