רועי מיגמי / הלכת לאיבוד |
אף כי אשמע את זעקותיך בלילות
ואקרא את אחרון מכתבך שוב ושוב בימים
אדע לבטח כי לא תקום משינת הנמים
מערש משכבך מגואל הדמים;
רק הדמעה עוד יודעת את מה שהלב מכחיש,
עוד זוכרת ולא שוכחת את עסק הביש:
שלפני שלושים ושתיים שנים,
באותו יום נקם ושלם, כיפורים,
אבדה נפשך בין חולות המדבר
ובצל הברושים נטמנת כה קר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|