הלכת לאיבוד ולא מצאת את הדרך הביתה,
אף כי אשמע את זעקותיך בלילות
ואקרא את אחרון מכתבך שוב ושוב בימים
אדע לבטח כי לא תקום משינת הנמים
מערש משכבך מגואל הדמים;
רק הדמעה עוד יודעת את מה שהלב מכחיש,
עוד זוכרת ולא שוכחת את עסק הביש:
שלפני שלושים ושתיים שנים,
באותו יום נקם ושלם, כיפורים,
אבדה נפשך בין חולות המדבר
ובצל הברושים נטמנת כה קר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.