[קצת ישן, העלתי את זה מאיזו מגירה נידחת, השיפורים לא עזרו מי
יודע מה]
לו הייתי כותב את כל חששותי על נייר
הייתי מתעניין לראות מי יעלה לפיינל, בקו הסיום
מי ינצח את התחרות, מי ישאר אחרון,
הדיו ה"שחור" או הנייר ה"בריון".
לו הוריי היו סמל לכוחי האיתן
אז בוודאי שהייתי יתום
כמו כוכבית קטנה בסוף הדף
סתם, עוד נקודה בסוף שורה חסרת תוכן .
לו נעליי הקרועות היו כבר אחרי מילארדי צעדים
לו יכלתי להסתכל לאחור ולחייך על זמנים יפים,
לו יכלתי לפתוח יומן ולקרוא
לו ידעתי כבר אז להבחין בין הכן והלא.
אך אני איש קטן, עוד אחד וכמוני מיליון.
לא מביט, לא יודע,
לא מתבטא, לא שומע
בסך הכל חושב על זמן שעבר
ומסה לכתוב את חששותיי על נייר.
|
