שי סגל / עקצוצים |
ברכנו כפפות צמודות לחזה
ידנו מחבקות, לא זה את זה.
מבט עינייך משתנה כל הזמן-
פחות מעריץ ויותר דואג.
הנמלים עטפו את יד שמאל שלי.
שחורות.
מגיחות מגב היד ומתקדמות לכיוון החזה.
נוהרות באלפיהן נושכות אותי.
כל נשיכה צורבת.
כשהן התקרבו ללב,
קמתי והלכתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|