|
ישבנו על מיטתך בתנוחה זהה-
ברכנו כפפות צמודות לחזה
ידנו מחבקות, לא זה את זה.
מבט עינייך משתנה כל הזמן-
פחות מעריץ ויותר דואג.
הנמלים עטפו את יד שמאל שלי.
שחורות.
מגיחות מגב היד ומתקדמות לכיוון החזה.
נוהרות באלפיהן נושכות אותי.
כל נשיכה צורבת.
כשהן התקרבו ללב,
קמתי והלכתי. |
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- נו בוודאי!!
- יא שמאלני
מסריח!
- מר דלמורט,
אני מבקש
ממך...
- אדוני היו"ר!
איך אתה נותן
לסטרא-אחרא זה
לנאום כאן על
שולחן הכנסת?!?
- מר דלמורט אני
מבקש...
- סליחה אדוני
היו"ר! הוא
משווה את הצבא
שלנו לנאצים!!!!
איך אתה יכול
לשתוק?!?!
דוגי נכנס
לפוליטיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.