|
ישבנו על מיטתך בתנוחה זהה-
ברכנו כפפות צמודות לחזה
ידנו מחבקות, לא זה את זה.
מבט עינייך משתנה כל הזמן-
פחות מעריץ ויותר דואג.
הנמלים עטפו את יד שמאל שלי.
שחורות.
מגיחות מגב היד ומתקדמות לכיוון החזה.
נוהרות באלפיהן נושכות אותי.
כל נשיכה צורבת.
כשהן התקרבו ללב,
קמתי והלכתי. |
|
|
שלשום פגשתי את
שלי, החברה של
ההוא. הכנתי
מקושקשת, אבל רק
לי, כי היא לא
סובלת מחוסר
בחלבונים.
שושו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.