|
כסלע איתן אני ניצבת מולה
בלתי ניתנת לשבירה
איתנה וקשוחה מול אהבתה
אהבתה של אהובתי היחידה
מוזר לחשוב שכמעט נשברתי
וחשבתי לסיים את חיי
פתאום הכול הפך בהיר יותר
השמיים מאירים לי בבוקר
הלילה לא כופה עליי את החושך
ציפור קטנה חזרה לשיר בחלוני
השמש שולחת בי את אורה
ואני מאושרת וזורחת מתמיד
יש בי תקווה שעוד הכל יהיה בסדר
צוללת לתוך שלולית של אופטימיות
מסירה מעליי את עברי איתך
משאירה רק כמה זיכרונות לנוסטלגיה
ופניי מועדות לעתיד טוב יותר.
|
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.