היא היתה יצירה מפוארת של אמן איטלקי
כשהסתכלו עליה היא היתה כל כך מושלמת
כשהביטו בה נרעדו השפתיים וחידודין הפך העור
בובה שלמות היה שמה
הוא הביט בה ולא האמין שפרי יצירתו היא
הוא הסתכל עליה במבט מאושר, הסתכל והביט לפתע פניו קדרו,
אפשר היה לראות בזווית עינו לחלוחית
היא השיבה לו מבט מבעד עיניה הזגוגיות
והן היו אטומות והן היו מסורסות
הלחלוחית הפכה ביעף לדמעה מלוחה ארוכה ונוצצת
ממנה נשקפה הבובה
היא גלשה על לחיו באיטיות זוחלת
ונשברה לרסיסים זוהרים
הם נראו כמו יהלומים טרם לוטשו

אסף בזהירות אין קץ את הרסיסים
החל ללטשן בידיו ידי אמן לתפארת
הכניסם לעיסת דבק
והתחיל לפסל

לפעמים רסיסים שבורים הופכים ליצירה מפוארת
לפעמים בובות שבורות הופכות למילים
ולפעמים רסיסים נעלמים ונמוגים
כמו לא היו
זאת רק תהילה של דקה או דקותיים
ואז הכל נגמר... כן הכל נגמר.