יפעת חיטין / כך |
אני מניחה את אהבתי אליך בצד ומפנה מקום לאחר.
יודעת, שלעולם לא נהיה,
שהפצע והריחוק יגדלו
והזכרון לעד יצרוב.
אחרת תהיה של המיועד לי,
ואני אהיה של מי שאחרת מיועדת לו.
כך צריך להיות.
כי הכאב, הסכין הננעץ בלב,
הוא המניע,
וכך, נדונה לחוש אותו לעד,
אולי סוף סוף אתעורר מתרדמת השנתיים האחרונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|