אפשר להתחיל - בפרפר מונח, סתם כך, על ענף, בסבך.
אפשר להתחיל - בציידת פרפרים אני, רשת ומרעלה באמתחתי.
או - בבוהק כנף, מרפרף במגושמות, קלילה, כמו שכורה,
ואז נצמת דקה ארוכה, שותה בשקיקה,
ומתרומם לעוף מעוף מבושם והולל,
ומתמזל בפרפר אחר להיתקל,
ויש פתאום משחק, רודף, מסתולל,
מדגדג, מתגלגל,
צחוק מרפה ידיים,
עד שאוחזים בטן וזועקים בחוסר קול - "אוי, אני לא יכול".
ואז זה מול זה, גדולות, עמוקות וצלולות, עיניים.
אני עמלה לתפוס, לפחלץ, לשפד ולשכלל,
להעמיד בקונטרפוסטו,
שיראה כמו אמיתי,
שיהיה יותר מאמיתי: רב יפעה,
חדור אל.
רוצה להפוך כל שנוצץ לזהב.
להלהיב כל גחל לשלהבת.
ריפרוף של פרפר להנציח במטאפורה על משוררת.
אבל רפרוף של פרפר הוא רק רפרוף של פרפר.
|