היית לי הרוח
שמנעימה זמנים קשים
היית לי השקט
ללב חסין הרעשים
היית לי הכוח
כשאבדה בי השלווה
היית לי חבר
עם חיוך ואהבה...

ובי נותר געגוע ממכר, שאת הלב שובר
בכל עת שחסרונך
מכה שוב בפניי...
הזיכרון, שחזק לופת ואת הלב צובט
של פתח קברך,
הנכבש בדמעותיי.

היית לי הרון
כשהקושי הפך שגרה
היית לי הקול
המבדיל בין טוב ורע
היית לי היהב
ומכוון לנתיביי שמחה
היית לי חבר
שעודד להצלחה...

ובי נותר געגוע ממכר, שאת הלב שובר
בכל עת שחסרונך
מכה שוב בפניי...
הזיכרון, שחזק לופת ואת הלב צובט,
של פתח קברך,
הנכבש בדמעותיי.

נכתב ומוקדש לזכרו של גיא אברג'ל ז"ל,
שנהרג בפעילות מבצעית ב-כ' באב תשס"ה.
יהי זכרו ברוך.