על גבי השולחן,
תווי הסיבה מקבלים צורה.
ריקוד ענוג פרע שיערה,
שיכורה מחופש ונטולת הכרה.
גזר הדין - שקט,
אמר הקול,
ופסק העונש - לחיי חשיכה.
משטבלה אצבע במימיה,
נקבע מר גורל
ואין לו מחילה.
מסביב ובכל מקום,
יש לה דרך משונה
להמתיק גם את מה שעבר,
המחופש לעתיד באצטלה של תקוה,
גוסס וצולע ובכל זאת נמשך.
יש עוד רשימה ארוכה
של אנשים הממתינים באור
לבוא תשובתם.
מי יתריע בפניהם
כשתקדים אותה סיבה ארורה
לשכוח את עצמם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.